שלא נדע מצרות: קורונה, מלחמה, שביתה במערכת החינוך, משבר משפחתי (גירושים, מחלה) ועוד הפתעות מהסוג שהלוואי שלא יתרחשו בחיינו - איך נכון לנהל את הלמידה בתקופת משבר?
האם כדאי להתעקש על המשך למידה במסגרת כלשהי או שאולי עדיף לוותר ולנסות "רק לשרוד את זה" עד שיחלוף המשבר?

לאחר משברים מציאות חיינו משתנה והחיים לא חוזרים למה שהיו פעם לפני המשבר, וכמו בכל תחום גם בתחום החינוך המצב ישתנה:

1.  בתום תקופת המשבר התלמיד יגדל ויחזור לכיתה גבוהה יותר, כלומר: מורים אחרים ודרישות גבוהות יותר.

2. בתום תקופת המשבר צרכי התלמיד ישתנו: יהיה צורך להשלים פערים לימודיים שנוצרו בתקופת הפסקת הלימודים. ולהתמודד עם אתגרים רגשיים כמו הקושי לחזור לשגרת לימודים רציפה.

3. בתום תקופת המשבר מערכת החינוך עשויה להשתנות: לאחר משבר הקורונה, בתי הספר עברו שינוי לרעה, תכנית הלימודים השתנתה (הורידו תכנים בסיסיים בכל מקצועות הלימוד, דבר המקשה על הבנת החומר הנלמד), למידה בזום הפכה לפתרון לגיטימי למצוקה במשאבים (מחסור בכיתות ובמורים). המורים מתקשים להדביק את הפערים שנוצרו.

תלמיד שהצטיין בלמודים לפני המשבר, עלול להתקשות בלימודים לאחר המשבר.
תלמיד שהתקשה בלמודים לפני המשבר עלול להתנתק לגמרי מהכיתה.

​

"ואבא תמיד אומר
תעזבנו יום יעזבך יומיים
העגלה נוסעת אין עצור
קפצת ממנה היום
חלפו נגיד שנתיים
והנה נשארת מאחור"  (אריאל זילבר)

 

במשבר יש שתי אפשרויות:
1. לקפוץ קדימה: לנצל את התקופה המבלבלת בכדי להתקדם בלימודים, להשלים פערים אם ישנם ולהמשיך להתקדם בנושאים הנלמדים. בסיום המשבר התלמיד ירגיש ביטחון בנושאים הנלמדים בכיתה.

2. ללכת אחורה: מי שיחליט לוותר, לנסות רק לשרוד את התקופה ולא יתקדם בלימודים, לרוב ימצא את עצמו מאחור בסיום המשבר. כשחוזרים ללמידה לאחר הפסקה ארוכה, התלמידים מגלים שהם שכחו את מה שלמדו לפני ההפסקה. במידה והתלמיד חזר ללימודים לאחר משבר אישי, ברוב המקרים אין לבית הספר את המשאבים הנדרשים בכדי לעזור לתלמיד להשלים את הפערים שנוצרו. ואם התלמיד חזר לבית הספר לאחר משבר לאומי (קורונה, מלחמה, שביתה), הוא יפגוש מורים שלחוצים להספיק ללמד את הנושאים, הם ממהרים ומדלגים והתלמיד הממוצע יתקשה להבין ולהתקדם.

קפצו קדימה ונצלו את המשבר לטובתכם!